![]() |
האוספים של מוזיאון בית טרזין
כל התעודות המקוריות ויצירות האמנות שבאוספי הבית הגיעו אל המוזיאון כתרומה מחברי העמותה.
משמעות הדבר היא כי עד כה לא ביצע המוזיאון שום פעילות רכש. אוסף הבית כולל ציורי מבוגרים שאינם כלולים ברשימת היצירות באוסף ע"ש אידה והיינץ פליישמן. הציורים הם בבעלות הבית ונמסרו על ידי חברים בעמותה לארכיון הבית. אין להם אפיון אמנותי אחיד לבד מהיותם כולם יצירות מתקופת הגטו. חלק מהיוצרים היו אמנים מפורסמים (ליאו האס, בדריך פריטה, אוטו אונגר, קרל פליישמן,פרדיננד בלוך, שרלוטה בורסובה, אדולף אוסנברג ועוד) עוד לפני מאסרם בגטו וחלקם יוצרים חובבים (וילי גרואג, נורברט טרולר, מרקטה הלר ורבים אחרים) - צעירים, מבוגרים וקשישים שניסו להנציח את חיי הגטו בציור. בין אלה ראויים לציון ציוריו של הארכיטקט והצייר אלבין גלזר שהיה בגטו מיומו הראשון ועד השחרור. אלבין גלזר עבד בגטו במחלקה הטכנית והטיב להכיר את העיר. הוא יזם את הפסיפס המוצג היום על ריצפת המוזיאון ההיסטורי בבית. האוסף כולל כעשרים תמונות ממכחולו של הצייר ברדריך וואכטל שצייר בגטו ציורי שמן מרהיבים (עברו כבר רסטורציה ומסגור מחודש). הנושאים העיקריים ביצירתו הם מבנים, חצרות הבתים, זקנים נחים על כסאות גלגלים ודמויות של אסירים עיוורים ועוד. מיוחדים הם ציוריה של עליזה הרמן ש"ק שהייתה בת 71 וציירה תמונות מחיי נשים ונערות בגטו. לראש
אוסף טרודה ועמנואל גרואג ע"ש אידה והיינץ פליישמן אוסף גרואג ע"ש הוריה של טרודה גרואג- אידה והיינץ פליישמן - כולל יצירות של מבוגרים, ציורי ילדים ומסמכים שנאספו על ידי טרודה ועמנואל גרואג בזמן שהותם בגטו. טרודה ועמנואל גרואג שהו בגטו מיולי 2491 עד השחרור. בני הזוג שהיו כבר קרובים לגיל שישים הגיעו לגטו מאולומוץ' (Olomouc). טרודה הייתה בגטו לאחות רחמנייה, היא טיפלה בקשישים וקשישות מגרמניה ששכבו בחדרי חולים, תשושים ומיואשים. כשכוחותיה לא עמדו לה יותר והגיע להתמוטטות פיזית מהעבודה הקשה היא עברה לעבודה בסדנת פיצול נציץ ומאוחר יותר כמורה למלאכה של ילדים צעירים. את העבודות שיצרו הילדים בהדרכתה שמרה בקפדנות. בעבודתה בבית החולים הכירה טרודה ציירת ידועה מגרמניה - עמליה סקבך. עמליה הביאה עמה ציורים לגטו וציירה גם שם. לפני מותה היא מסרה לטרודה את מקום הימצאותם של ציוריה. באוסף 16 ציורים של עמליה סקבך. טרודה, בעצמה ציירת, הנציחה בציור יפיפה את ימיה האחרונים של האמנית הקשישה. עמנואל גרואג עבד בסדנת ציירים שעסקה על פי הדרישה הנאצית בהעתקת ציורי אמנות ובייצור של אמרות מאוירות. הוא היה מקורב לאמנים ודרך קשריו הצליח לאסוף אוסף ציורים נכבד. הזוג, בעל חוש היסטורי מפותח דאג להחביא ולשמור את היצירות, המכתבים והשירים עד סוף המלחמה ולאחר השחרור, למרות הקשיים הרבים שמרו והביאו את האוצר ארצה. הוא נמסר לבית טרזין על ידי בנם, וילי גרואג, חבר קיבוץ מענית ובין מייסדי עמותת בית טרזין. לראש
אוסף עבודות וציורי ילדים באוסף 242 יצירות. למעט כמה פריטים, העבודות הם פרי עבודתה של טרודה גרואג עם ילדי הגטו. טרודה הייתה בעצמה אמנית ולימדה בגטו אמנות לילדים צעירים בגלאים גן ועד גיל 21. היא שמרה בקפידה את כל העבודות, יחד עם הערות הילדים אם היו כאלה. ישנם באוסף ציורים של ילדים שסבלו ממום פיזי או נפשי. פרט לציורים כולל האוסף קולג'ים בצמר גפן ושזירת רצועות נייר, קולג'ים מעץ ועוד. טרודה הסתירה את האוסף עד לשחרור מהגטו והביאה אותו עמה לארץ. אלה עבודות וציורים ייחודיים שאין דומים להם בשום אוסף אחר בעולם. האוסף כולל גם ציורים ועבודות של ילדים מבוגרים יותר, בני 21 בקרוב, שעבודותיהם מביעות את הנושאים שהעסיקו את הילדים בחיי היומיום בגטו. לראש
אוסף מסמכים, מכתבים ויומנים מקוריים זהו אוסף עשיר וייחודי הכולל 902,91 פריטים: תעודות שהופקו על ידי המחלקות השונות של המנהל העצמי. מפות תכנון העיר, פקודות יום, כרטיסי אוכל, אישורים למקלחת, כרטיסי כניסה להצגות, אישורי מעבר, פלקטים המפרסמים פעילויות תרבותיות, סיכומים שנתיים, דוחות של מנהלי בתים, של רופאים ושל מדריכים. פריט מעניין הוא מכתב שנשלח על ידי הציירת, פרידל דיטר בריינדייס, שהשתייכה לאסכולת הבאוהאוס, אל וילי גרואג שהיה מנהל בית ילדים. נושא המכתב הוא חינוך הילדים בגטו ומוצאים בו ענין חוקרים בתחומי החינוך והיצירה. רוב המסמכים נכתבו בגרמנית ובצ'כית וצוות גדול של מתנדבים עוסקים בתרגומם לעברית או לאנגלית. מכתבים וגלויות שנשלחו מהגטו ואליו מספרים את קורות המשפחות היהודיות. מסמך מרגש, שהוצא לאור כספר, הוא העיתון "קמרד" (חבר) שכתבו וציירו ילדים בגילאים 21 - 31 מבית הילדים 903 Q בשנים 4491-3491. כל 22 גיליונות העיתון מוחזקים באוסף. קטעי עיתונות, יומנים ושירים משמרים תמונה נאמנה של אווירת החיים בגטו (מצורף הספר "קראו לו חבר" בתרגומה של רות בונדי). פריט מעניין נוסף הוא יומן של נערה בת 71 על החיים בגטו בשנה האחרונה לקיומו. היומן נכתב בגרמנית באותיות עבריות, מפחד שמא ייפול לידיים של גרמני. היומן תורגם לעברית אך התרגום טרם יצא לאור. יומן אחר, של קשישה מגרמניה הוא תאור בכתב ובציורים של פרק ייחודי בהיסטוריה של השואה שטרם נחקר כראוי - גורלם של הזקנים ואופן ההתמודדות שלהם עם מוראות השואה. לראש
אוסף חפצים
האוסף כולל עשרות תכשיטים, כלי קרמיקה, בובות ועבודות עץ שיצרו היהודים בגטו.
רובם נוצרו לצרכים חברתיים. כמתנות או לצורך פעולה תרבותית או אירוע.
בובות התיאטרון הן ייחודיות לאוסף הבית. הן נוצרו בעבודה משותפת של אמן תיאטרון הבובות
שיצר את המנגנון ושל ילדים שיצרו את הגוף והראש. לראש
אוסף יודאיקה
האוסף כולל פרטים אחדים שנתקבלו בעיקר מהרב דר' ריכרד פדר שהיה בזמן המלחמה אסיר בגטו טרזין
ואחרי המלחמה היה לרב הראשי של צ'כוסלובקיה. האוסף הגיע באופן חשאי בעזרת פקידים של משרד החוץ. אוסף צילומים בבית טרזין אוסף צילומים גדול הכולל צילומים שצולמו בגטו על ידי הצלב האדום או בהסתר על ידי חיילים צ'כים. באוסף צילומים של משפחות יהודיות וחברי תנועות הנוער הציוניות שרובם נספו. האוסף הוא תוצר של תרומות רבות ושל חבר העמותה צבי הרשקוביץ שעשה עבודת איסוף ומחקר המאפשרים לאתר חלק מהאנשים המצולמים בשמם. אוסף פסלים
באוסף 23 פסלים שיצרה הפסלת חיה פלושניק ז"ל, שהיתה חברת קיבוץ - לראש
|