כתיבה ועריכה: אניטה טרסי, מנכ"לית בית טרזין (1994-2009), ד"ר מרגלית שלאין, יועצת היסטורית, בית טרזין
רקע היסטורי
גטו טרזין (טרזיינשטאט בגרמנית) הוקם בנובמבר 1941 ושימש
בראשיתו מקום ריכוז ליהדות בוהמיה ומורביה. ממחצית 1942 נשלחו לטרזין יהודים מארצות מערב אירופה - אוסטריה, גרמניה, הולנד וב - 1943 גם מדנמרק.
מנהיגות יהדות צ'כיה, בראשות יעקב אדלשטיין, תמכה בהקמת הגטו, בשטח הפרוטקטוראט, כאלטרנטיבה להגליה מזרחה, בתקווה שהגטו יהיה למקום מקלט, עד יעבור זעם. אשליה זו נסדקה עם תחילת השילוחים למזרח בינואר 1942 והוצאות להורג בתליה של שישה עשר יהודים, אסירי הגטו בעוון משלוח מכתבים או קניית עוגה.
הגטו מוקם בעיר המבצר טרזין, שנבנתה במאה ה- 18 הקסרקטינים ובתי המגורים במקום התאימו לאוכלוסייה בת 7,000 נפש. בתקופת השיא נדחסו בין חומות העיר 60,000 אסירים.
חרף הקשיים והמצוקה התאפיין גטו טרזין בפעילות ארגונית מקיפה של המנהיגות היהודית, שבאה לביטוי בכל תחומי החיים - טיפול וחינוך ילדים ונוער, שירותי בריאות, חלוקת מזון, עבודה ועוד. כל אלה שיפרו אמנם, אך לא יכלו למנוע את תנאי החיים הקשים, צפיפות, מחלות, רעב, ותמותה גבוהה.
לקראת ביקור משלחת של הצלב האדום ביוני 1944, נערך מבצע לייפוי פני הגטו שנמשך כארבעה חודשים. גם באותה תקופה נמשכו השילוחים מזרחה.
הגטו נותר על כנו עד יום השחרור במאי 1945.
מתוך 160,000 האסירים מצ'כיה, גרמניה, אוסטריה, הולנד, דניה וארצות אחרות ששהו בטרזין תקופה כזו או אחרת, מתו יותר מ- 33,000 בגטו עצמו ברעב ומחלות
88,000 נשלחו משם למחנות השמדה ומתוכם שרדו רק 4136 ניצולים.
מבין הילדים- בבת עינה של המנהיגות במקום, נשלחו 9,001 אל מחנות ההשמדה במזרח, מהם נותרו חיים אחרי המלחמה כ- 325.
אתר האינטרנט הרשמי של העיר טרזין
1. הקמת הגטו 2. תקופת הגטו המעורב 3. תקופת הגטו כהטעיה 4. תקופת אבל והתארגנות 5. תקופת שחרור הגטו
|
.jpg?id=3547953)