אגון ארליך (גונדה) נולד במורביה, צ'כיה ב-13.10.1916. אביו היה בעל סוכנות וחנות לממכר ממתקים. כילד ונער הרבה לקרוא והצטיין בלימודים וכן באתלטיקה ובטניס. גונדה הצטרף לתנועת הנוער הציונית "מכבי הצעיר" ובשנת 1939 היה לחבר בהנהלת התנועה. ב- 1940 נתמנה לתפקיד סגן מנהל ומורה לעברית ולתולדות
העם היהודי בבית הספר התיכון של עליית הנוער בפראג. בתחילת דצמבר 1941 הגיע לגטו טרזין עם יעקב אדלשטיין ומקורביו. גונדה התמנה לראש מחלקת הנוער בהנהלה היהודית, כאחראי על מוסדות חינוך ועל הטיפול בילדים (גילאי 4 עד 18).
גונדה החל לכתוב יומן בראשית 1942, שלושה שבועות אחרי שהגיע לגטו והמשיך בכתיבת היומן מדי יום עד ה- 23 באוקטובר 1944 - היום שבו נשלח בטרנספורט לבירקנאו עם אשתו ובנו התינוק דן שנולד בגטו.
אגון רדליך כתב את היומן בימות השבוע בעברית ואילו בשבת, על מנת שלא לחללה, כתב בצ'כית.
היומן יצא לאור בעברית בשם: "חיים כאילו" - יומן אגון רדליך.
פרדי הירש (1943-1911) דמות נערצת על בני הנוער בפראג, בגטו טרזין ובמחנה המשפחות בבירקנאו.
פרדי הירש, חבר "מכבי הצעיר", היה יליד גרמניה שהגיע לפראג כפליט. הוא עבד לצידו של אגון (גונדה) רדליך, שהיה ראש המחלקה לטיפול בנוער. כשהגיע מספר הילדים ובני הנוער בגטו למאות ואחר כך לאלפים, עזב פרדי כל פעולה אחרת והקדיש את כל זמנו לטיפול בנוער, בעיקר בחינוך הגופני. פרדי הירש היה מורה לספורט, גבוה, נאה ובעל הליכה זקופה. הוא ראה בחישול הגופני, במשמעת , ברכישת שליטה עצמית, תוך כדי ספורט ומשחקים, מטרה חינוכית נשגבת.
פרדי הירש נשלח בספטמבר 1943 בטרנספורט של 5,000 יהודים לבירקנאו. יחד עם שאר יהודי הגטו הובא בבירקנאו ל"מחנה המשפחות" . במחנה זה נכלאו יהודי טרזין מבלי שעברו סלקציה. נשים, גברים וילדים כולם ביחד במחנה אחד, אם כי התגוררו בבלוקים נפרדים. ביוזמתו של פרדי הוקם במחנה בלוק ילדים שבו ניסו המדריכים
והילדים להעסיק את הילדים, ללמד, לשחק, לספר ולשיר, כדי להתגבר על המציאות האיומה של חיים תחת האיום של תאי הגז. בתקופת השיא חיו בבלוק כ 600 ילדים גילאי 5 עד .14
במארס 1944 נלקחו פרדי, המדריכים והילדים, יחד עם שאר היהודים שהגיעו מטרזין לבירקנאו בספטמבר 1943 לתאי הגז.
.jpg?id=3547953)