עברית  |  English  |  Česky  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


דף הבית >> בית טרזין >> ייסוד בית טרזין
 
הקמתו של בית טרזין בית טרזין

מה שהייתה בכנס הראשון במאי 1955, בנוכחות כ- 150 חברים, רק תחושה עמומה, הבשיל עשרים שנה אחרי השחרור, עם ההתבססות הכלכלית והיכולת הגוברת להתמודד עם כאב העבר, להחלטה: ניצולי גטו טרזין בישראל, ובייחוד חניכי תנועות הנוער הציוניות ביניהם, חייבים להקים אגודה, שלא רק תארגן מפגשים למען החיים, אלא תקים מוסד חינוכי - תרבותי לזכרם של אלה שלא שרדו, בעיקר של חברי החלוץ ובראשם יעקב אדלשטיין, זקן היהודים הראשון של גטו טרזין.
מעבר להנצחה הייתה להחלטה זו סיבה נוספת, אף שהיא לא באה לידי ביטוי בישיבות הראשונות של הוועדה המכינה: המשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה התעלם מרצח היהודים כיהודים.
המבצר הקטן בטרזין, שבימי השלטון הנאצי היה כלא לאסירים פוליטיים, ביניהם גם יהודים, הפך לאתר ההנצחה הצ'כי הלאומי לקורבנות הפשיזם.
בלוח הזיכרון בכיכר המרכזית של העיר טרזין כלל לא הוזכרה המילה יהודים.
בית כנסת פנקס, שעל קירותיו נרשמו אחרי מלחמת העולם השניה שמות כל קורבנות השואה מצ'כיה ומורביה, נסגר בעת המשטר הקומוניסטי למבקרים, תחילה מטעמים טכניים, בגלל הרטיבות העולה מן היסודות הנמוכים לקירות - והוא נשאר סגור עד אחרי מהפכת 1989 ועבודות השיקום.
ישיבות רבות הקדיש הוועד המכין, שבעצם מינה את עצמו, כי לא היה מי שימנה אותו, לדיון בשאלות עקרוניות: האם יכולים להצטרף האגודה העתידה לקום רק חברי החלוץ או כל אסירי גטו טרזין לשעבר? ואולי גם אנשים, שיקיריהם עברו את גטו ונספו בשואה? בהדרגה, במרוצת השנים, הורחבו מסגרות ההצטרפות לעמותה וכיום יכול להיות חבר בה כל המעונין ותומך בפעולתה ומטרותיה.
עם רישום העמותה להנצחת חללי טרזיינשטאט (טרזין) כחוק בשנת 1966 הובהר ביתר שאת: יותר מכל דרוש לה מקום (עד אז התקיימו פגישות הוועד בבתי קפה ובלשכות אותם החברים, שמילאו תפקידים בכירים במוסדות שונים), מקום למפגשים, מקום להנצחה, מקום לפעילות, מקום לריכוז החומר התיעודי, למחקר.
שלט בית טרזיןבאותה העת כבר היו קיימים בערים שונות בארץ בתים לזכר יוצאי חבל זה או אחר במפת הגלות והשואה, שוממים רוב שעות היום, רוב ימות השנה. חברי העמותה להנצחת חללי גטו טרזיינשטאט (טרזין) רצו במקום חי, בלב ישוב, כחלק אינטגרלי בתוכו, והבחירה הטבעית נפלה על קיבוץ גבעת חיים -איחוד, וזאת מכמה סיבות: על אף שמספר החברים ניצולי טרזין בקיבוץ הלך וקטן, כיוון שרבים חיפשו את מזלם בעיר, היו בין מייסדיו ילידי גרמניה ואוסטריה רבים, בוגרי תנועות הנוער הציוניות, שבני משפחותיהם עברו את טרזין ונספו בשואה והייתה להם גישה חיובית לעצם הקמת הבית על אדמת הקיבוץ או, ליתר דיוק, על אדמת קרן הקיימת, שהוחכרה לקיבוץ. זאת ועוד: גבעת חיים שוכנת במרכז הארץ - והרי חברי האגודה היו פזורים על פני ישראל כולה, משדה נחמיה בגליל העליון עד באר שבע בדרום. רק מעטי מספר היו כבר אז בעלי מכונית: מקום במרכז הארץ יקל על הגישה אליו. ובעיקר: קיבוץ כשלעצמו נראה כמקום הולם יותר את רוח ימים עברו; הרי בעצם התכוונו כמעט כל בוגרי תנועות הנוער בצ'כוסלובקיה להצטרף עם בואם ארצה לאחד הקיבוצים, רק שהמציאות הייתה חזקה מן האידיאלים. יתרה מזו, יעקב אדלשטיין, מנהיגם בימי הכיבוש, התכוון אף הוא להצטרף אחרי עלייתו ארצה לקיבוץ גבעת חיים (אז עדיין לא מחולק). לכן גם נקבע מלכתחילה, שחלק מן המבנה העתיד לקום בגבעת חיים - איחוד יועמד לרשות הקיבוץ, לפעולות תרבות משלו. אי לכך הקציב הקיבוץ לבניית הבית מקום מרכזי, בלב אזור מוסדותיו.
אחרי משא ומתן עם הקיבוץ, אחרי שזאב ש"ק, ממייסדי האגודה, החל לכהן כשגריר ישראל באוסטריה והשיג התחייבות לתרומה גדולה מטעם קהילת וינה, אחרי מגבית בין החברים (מעשר של משכורת חודשית אחת), אחרי שהאדריכל אלבין גלזר, אף הוא מניצולי טרזין, הכין הצעות לצורת המבנה, שלוש שנים אחרי יסוד העמותה הונחה בטקס חגיגי אבן הפינה לבנין.

מגילת היסוד

אנו, שרידי גטו טרזין, קרובים וידידים של כל יושבי הגטו אשר לא שבו מן השואה, שמתו בטרזין או נספו בהמשך דרכם אל מחנות המוות, מטמינים כאן היום, י"ד בתשרי תש"ל - 29 בספטמבר 1969 את אבן הפינה לבנין ספריה וארכיון להנצחת זכרם.
על פי רוחם וגישתם של כל חברינו ב"החלוץ" ובתנועה הציונית, אשר לא זכו להיות יחד עמנו במדינת ישראל, לא רצינו להקים לזכרם פסל או אנדרטה, דבר המסמל את סבלות העבר ללא גשר לעתיד. ביקשנו לבנות בית שהחיים יימשכו בו, שצעירים ילמדו ויקראו בתוכו, שאנשים ישבו וישוחחו בין כתליו.
ברצוננו לאסוף בבית זה את כל החומר התיעודי על החיים בגטו טרזין אשר בהישג ידינו, כולל רשימות שמות כל 140,000 יהודי צ'כוסלובקיה, גרמניה, אוסטריה, דנמרק והולנד, אשר עברו את הגטו במשך ארבע שנות קיומו, מחורף 1941 ועד אביב 1945, בתקווה כי הבאים להתייחד עם זכרם יחושו כאן משהו מהלך-הרוח של הגטו, שיבינו מה פירושו של דבר לקיים בצל המוות משהו דמוי חיי תרבות, לשמור על יסודות הצדק ויושר הלב, על יחסי חברות ועזרה לזולת. משאלתנו שיבואו חוקרים, אשר יצליחו להעביר לבאים אחרינו דמות נאמנה של גטו טרזין על כל המיוחד אשר היה בו, שידעו לתת ביטוי הולם למעשיהם ומאמציהם של יעקב אדלשטיין וחוג החברים סביבו, אשר אם טעו ואם שגו, רק מתוך אמונת יתר באדם טעו, כיוון שלא היו מסוגלים לתפוס את מלוא השטניות של האדם הגרמני "העליון".
החלטתנו להקים את בית טרזין בקיבוץ ג ב ע ת - ח י י ם אינה מקרית והיא באה לא רק מפני שחיים כאן מיוצאי הגטו: ביקשנו לבנות את הבית להנצחת המתים בלב מקום שוקק חיים, בין עצים ופרחים, בין ילדים ועובדי אדמה, כדי לבטא את אמונתנו שהייתה אמונתם -
                     כ  י    נ  צ  ח     י  ש  ר  א  ל      ל  א     י  ש  ק  ר

הקמת מבנה המוזיאוןאישור רשם האגודות - 1966
   דבר, 4 אוגוסט 1966        דבר, 28 ספטמבר 1969  
                                                                                                                                            







לייבסיטי - בניית אתרים