עברית  |  English  |  Česky  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


דף הבית >> המוזיאון >> ארכיון >> האוספים
 

הרחבה בנושא האוספים של בית טרזין - היקפם, ייחודם והבעלות עליהם
הנתונים מעודכנים לשנת 1999
[פרויקט מיחשוב הארכיון החל בסוף שנת 2011 ובסופו יעודכן דף זה]

כל התעודות המקוריות ויצירות האמנות שבאוספי הבית הגיעו אל המוזיאון כתרומה מחברי העמותה. משמעות הדבר היא כי עד כה לא ביצע המוזיאון שום פעילות רכש.
האוסף כולל 515 רישומים וציורים של אמנים מבוגרים ו- 242 ציורי ילדים, 169 חפצים, כולל חפצי יודאיקה, 23 פסלים ו- 19,902 מסמכים מקוריים.
ניתן למנות באוסף של בית טרזין תשעה אוספי משנה:
1. אוסף הבית
2. אוסף טרודה ועמנואל גרואג ע"ש אידה והיינץ פליישמן
3. אוסף עבודות וציורי ילדים
4. אוסף מסמכים, מכתבים ויומנים מקוריים
5. אוסף חפצים
6. יודאיקה
7. אוסף צילומים
8. אוסף פסלים
9. כרטסת המגורשים
 

אוסף הבית

אוסף הבית כולל ציורי מבוגרים שאינם כלולים ברשימת היצירות באוסף ע"ש אידה והיינץ פליישמן. הציורים הם בבעלות הבית ונמסרו על ידי חברים בעמותה לארכיון הבית. אין להם אפיון אמנותי אחיד לבד מהיותם כולם יצירות מתקופת הגטו. חלק מהיוצרים היו אמנים מפורסמים (ליאו האס, בדריך פריטה, אוטו אונגר, קרל פליישמן,פרדיננד בלוך, שרלוטה בורסובה, אדולף אוסנברג ועוד) עוד לפני מאסרם בגטו וחלקם יוצרים חובבים (וילי גרואג, נורברט טרולר, מרקטה הלר ורבים אחרים) - צעירים, מבוגרים וקשישים שניסו להנציח את חיי הגטו בציור. בין אלה ראויים לציון ציוריו של הארכיטקט והצייר אלבין גלזר שהיה בגטו מיומו הראשון ועד השחרור. אלבין גלזר עבד בגטו במחלקה הטכנית והטיב להכיר את העיר. הוא יזם את הפסיפס המוצג היום על ריצפת המוזיאון ההיסטורי בבית. האוסף כולל כעשרים תמונות ממכחולו של הצייר ברדריך וואכטל שצייר בגטו ציורי שמן מרהיבים (עברו כבר רסטורציה ומסגור מחודש). הנושאים העיקריים ביצירתו הם מבנים, חצרות הבתים, זקנים נחים על כסאות גלגלים ודמויות של אסירים עיוורים ועוד. מיוחדים הם ציוריה של עליזה אהרמן-ש"ק שהייתה בת 17 וציירה תמונות מחיי נשים ונערות בגטו.
 

אוסף טרודה ועמנואל גרואג ע"ש אידה והיינץ פליישמן


אוסף גרואג ע"ש הוריה של טרודה גרואג- אידה והיינץ פליישמן - כולל יצירות של מבוגרים, ציורי ילדים ומסמכים שנאספו על ידי טרודה ועמנואל גרואג בזמן שהותם בגטו. טרודה ועמנואל גרואג שהו בגטו מיולי 1942 עד השחרור. בני הזוג שהיו כבר קרובים לגיל שישים הגיעו לגטו מאולומוץ (Olomouc). טרודה הייתה בגטו לאחות רחמנייה, היא טיפלה בקשישים וקשישות מגרמניה ששכבו בחדרי חולים, תשושים ומיואשים. כשכוחותיה לא עמדו לה יותר והגיע להתמוטטות פיזית מהעבודה הקשה היא עברה לעבודה בסדנת פיצול נציץ ומאוחר יותר כמורה למלאכה של ילדים צעירים. את העבודות שיצרו הילדים בהדרכתה שמרה בקפדנות. בעבודתה בבית החולים הכירה טרודה ציירת ידועה מגרמניה - עמליה סקבך. עמליה הביאה עמה ציורים לגטו וציירה גם שם. לפני מותה היא מסרה לטרודה את מקום הימצאותם של ציוריה. באוסף 61 ציורים של עמליה סקבך. טרודה, בעצמה ציירת, הנציחה בציור יפיפה את ימיה האחרונים של האמנית הקשישה. עמנואל גרואג עבד בסדנת ציירים שעסקה על פי הדרישה הנאצית בהעתקת ציורי אמנות ובייצור של אמרות מאוירות. הוא היה מקורב לאמנים ודרך קשריו הצליח לאסוף אוסף ציורים נכבד. הזוג, בעל חוש היסטורי מפותח דאג להחביא ולשמור את היצירות, המכתבים והשירים עד סוף המלחמה ולאחר השחרור, למרות הקשיים הרבים שמרו והביאו את האוצר ארצה. הוא נמסר לבית טרזין על ידי בנם, וילי גרואג, חבר קיבוץ מענית ובין מייסדי עמותת בית טרזין.
אוסף עבודות וציורי ילדים

באוסף 242 יצירות. למעט כמה פריטים, העבודות הן פרי עבודתה של טרודה גרואג עם ילדי הגטו. טרודה הייתה בעצמה אמנית ולימדה בגטו אמנות לילדים צעירים בגילאים גן ועד גיל 12. היא שמרה בקפידה את כל העבודות, יחד עם הערות הילדים אם היו כאלה. ישנם באוסף ציורים של ילדים שסבלו ממום פיזי או נפשי. פרט לציורים כולל האוסף קולג'ים בצמר גפן ושזירת רצועות נייר, קולג'ים מעץ ועוד. טרודה הסתירה את האוסף עד לשחרור מהגטו והביאה אותו עמה לארץ. אלה עבודות וציורים ייחודיים שאין דומים להם בשום אוסף אחר בעולם. האוסף כולל גם ציורים ועבודות של ילדים מבוגרים יותר, בני 12 בקרוב, שעבודותיהם מביעות את הנושאים שהעסיקו את הילדים בחיי היומיום בגטו.
אוסף מסמכים, מכתבים ויומנים מקוריים

זהו אוסף עשיר וייחודי הכולל 19,902 פריטים: תעודות שהופקו על ידי המחלקות השונות של המנהל העצמי. מפות תכנון העיר, פקודות יום, כרטיסי אוכל, אישורים למקלחת, כרטיסי כניסה להצגות, אישורי מעבר, פלקטים המפרסמים פעילויות תרבותיות, סיכומים שנתיים, דוחות של מנהלי בתים, של רופאים ושל מדריכים. פריט מעניין הוא מכתב שנשלח על ידי הציירת, פרידל דיקר-ברנדייס, שהשתייכה לאסכולת הבאוהאוס, אל וילי גרואג שהיה מנהל בית ילדים. נושא המכתב הוא חינוך הילדים בגטו ומוצאים בו ענין חוקרים בתחומי החינוך והיצירה. רוב המסמכים נכתבו בגרמנית ובצ'כית וצוות גדול של מתנדבים עוסקים בתרגומם לעברית או לאנגלית. מכתבים וגלויות שנשלחו מהגטו ואליו מספרים את קורות המשפחות היהודיות. מסמך מרגש, שהוצא לאור כספר, הוא העיתון "קמרד" (חבר) שכתבו וציירו ילדים בגילאים 12- 13 מבית הילדים 309 Q בשנים 1944-1943. כל 22 גיליונות העיתון מוחזקים באוסף. קטעי עיתונות, יומנים ושירים משמרים תמונה נאמנה של אווירת החיים בגטו (העתונים נערכו בספר "קראו לו חבר" בתרגומה של רות בונדי). פריט מעניין נוסף הוא יומן של נערה בת 17 על החיים בגטו בשנה האחרונה לקיומו. היומן נכתב בגרמנית באותיות עבריות, מפחד שמא ייפול לידיים של גרמני. היומן תורגם לעברית אך התרגום טרם יצא לאור. יומן אחר, של קשישה מגרמניה הוא תאור בכתב ובציורים של פרק ייחודי בהיסטוריה של השואה שטרם נחקר כראוי - גורלם של הזקנים ואופן ההתמודדות שלהם עם מוראות השואה.
 
אוסף חפצים

האוסף כולל עשרות תכשיטים, כלי קרמיקה, בובות ועבודות עץ שיצרו היהודים בגטו. רובם נוצרו לצרכים חברתיים. כמתנות או לצורך פעולה תרבותית או אירוע. בובות התיאטרון הן ייחודיות לאוסף הבית. הן נוצרו בעבודה משותפת של אמן תיאטרון הבובות שיצר את המנגנון ושל ילדים שיצרו את הגוף והראש.
שתי יצירות מיוחדות במינן הן של אמן עיוור שפיסל דמויות מחוטי חשמל, עליו ועל הסטודיו שלו מספר פטר גינץ, נער בין 16 שבילה אתו כמה שעות וראיין אותו לעיתון הנערים "ודם".
אוסף יודאיקה
 
האוסף כולל פריטים אחדים שנתקבלו בעיקר מהרב דר' ריכרד פדר שהיה בזמן המלחמה אסיר בגטו טרזין ואחרי המלחמה היה לרב הראשי של צ'כוסלובקיה. האוסף הגיע באופן חשאי בעזרת פקידים של משרד החוץ.
חנוכיית כסף יפיפייה המשמשת את הבית באירוע חנוכה מסורתי, היא אחד הפריטים המיוחדים מאוסף זה.
 

בבית טרזין אוסף צילומים גדול הכולל צילומים שצולמו בגטו על ידי הצלב האדום או בהסתר על ידי חיילים צ'כים. באוסף צילומים של משפחות יהודיות וחברי תנועות הנוער הציוניות שרובם נספו. האוסף הוא תוצר של תרומות רבות ושל חבר העמותה צבי הרשקוביץ שעשה עבודת איסוף ומחקר המאפשרים לאתר חלק מהאנשים המצולמים בשמם.



לייבסיטי - בניית אתרים